שחאדה ואח' נ' משרד הפנים "סניף ירושלים ואח'

החלטה

בפניי בקשה למתן פטור מאגרה.

ברקע ההתדיינויות מצויות העובדות הבאות. ביום 13.5.13 הגישו המבקשים עתירה מנהלית למתן צו על תנאי וכן בקשה למתן צו זמני, למניעת הרחקתם מן הארץ. המבקשים עתרו לכך שבית המשפט יורה למשיבים להסביר מדוע לא מוחזרת למבקשים תושבות הקבע ומדוע לא מוענק להם אישור שהייה עד לסיום ההליכים בעניינם.

המבקשת 1 הנה נשואה, עקרת בית, ואמם של המבקשים 2 ו-3, שהנם רווקים. לדבריהם, הם נמצאים בארץ ללא כל אישור זמני או ויזה, וכי הם נעדרי עבר פלילי או ביטחוני. המבקשים מציינים כי ביום 15.4.13 הם הגישו בקשה להשבת התושבות שלהם, אולם טרם קיבלו תשובה. לטענתם, הם הגיעו לארץ ללא כל נכסים או כספים, אין בבעלותם בית או רכב והם מתגוררים בבית המושכר מבני משפחתם. המבקשים טוענים כי הם אינם זכאים לכל זכויות מהמל"ל, הם אינם מקבלים כל טיפולים רפואיים, ואין להם חשבון בנק או כל מקור הכנסה. לטענתם, אין בידם כל מסמך שיכול להעיד על יכולתם הכלכלית מהמל"ל, מהבנק או מכל מוסד ממשלתי אחר וזאת משום שהם עדיין לא קיבלו את התושבות. המבקשים תמכו את בקשתם בתצהיר בו ציינו כי אין להם היתר עבודה בארץ או סיוע ממשרד ממשלתי כלשהו, וכי אין להם כספים לאוכל, לשכר דירה, לנסיעות או לתשלום שכר טרחת עו"ד.

לטענת המשיבים, עיון בעתירה מלמד על כך שטרם נתקבלה החלטה בעניינם של המבקשים ולאור האמור, ברי כי דין העתירה להידחות מחמת אי מיצוי הליכים. לדידם, הוא הדין גם לעניין בקשה זו, מחמת העדר עילה. כמו כן, נטען כי המבקשים לא פרשו את מלוא היריעה אודות מצבם הכלכלית, שכן הם לא הסבירו מהם מקורות ההכנסה המאפשרים את קיומם.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, ולאחר שלא נתקבלה תשובת המבקשים לתגובת המשיבים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

תקנה 14 (ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז- 2007 (להלן: "התקנות") קובעת כי זכאות לפטור מאגרה מותנית בהוכחת שני תנאים מצטברים: האחד, הוכחת העדר יכולת כלכלית לשלם את האגרה, השני, עילת התביעה נשוא בקשת הפטור מאגרה בעלת סיכוי. ההלכה הפסוקה מורה כי על הטוען שהוא נעדר יכולת, לפרוש בפני בית המשפט תמונה שלמה ומלאה באשר למצבו הכלכלי, על מנת לשכנעו בטענתו שאינו יכול לעמוד בתשלום האגרה (ע"א 229/89 חיים מצא נ' ציפורה מצא ואח' (פורסם במאגרים, 31.12.89).

עיון בחומר שהונח בפניי מעלה כי מלבד צילומי דרכוניהם של המבקשים, לא צירפו המבקשים כל חומר נוסף. המבקשים ציינו כי ניהלו את מרכז חייהם בארה"ב משנת 1986, אף על פי כן, הם לא המציאו כל מסמך המעיד על מקורות הכנסתם בחו"ל או רכושם בחו"ל. המבקשים לא פירטו כיצד הם מתקיימים בארץ וכיצד הם מממנים את קורת גגם, כמו גם אם הם מחזיקים בחשבונות בנק זרים, לרבות בארה"ב. בנסיבות אלו, משלא פרשו המבקשים את מלוא היריעה אודות מצבם הכלכלי, די בכך כדי לדחות את הבקשה אף מבלי להידרש לשאלה אם עתירתם מגלה עילה או לא. מעבר לצורך וסיף שהמבקשים אף לא טרחו להשיב לתגובת המשיבים גם לענין סיכויי העתירה ואי מיצוי ההליכים.

הבקשה, נדחית.

על המבקשים לשלם את האגרה בתוך 21 יום מהיום, שאם לא כן, תימחק העתירה, ללא התראה נוספת.

ניתנה היום, י"ז אב תשע"ג, 24 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

ראובן שמיע, רשם התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: